מופע 3/50 — על קללת "נסתדר לבד"

על קללת "נסתדר לבד".
הערה חשובה ראשונה:
למרות כל מה שתקראו מיד והרצון שלי להסתדר לבד - יש דבר אחד שקשה לי איתו לבד - להביא קהל למופע. אז תקראו בכיף ובסוף שתפו או הגיבו כדי לעזור לשמבוקי להתקדם.
הערה חשובה עוד יותר:
במופע של יום שבת הקרוב לא אופיע לבד. מלווים אותי חברים יקרים ואהובים במסע אל המופע החדש. אורי וייס וביתו האלי יופיעו גם - וזו הזדמנות חד פעמית לראות את הקטעים האלו. שתדעו!
ועכשיו לנושא שלשמו התכנסו - הקללה המדוברת.
אני חושש שכבר ציינתי כאן בעמוד על הקללה הרובצת עלי. קללת ה"אני יכול לעשות את זה לבד".
הקללה הזו מלווה אותי בכל חיי הבוגרים. לרוב אני מסתכל עליה ומרוצה מזה שיש לי אותה.
היא מקדמת עצמאות קיצונית. היא מקדמת למידה רב תחומית. תמיד יש המון מה לעשות, כי את הכל עושים לבד עם מינימום מעורבות של גורמים חיצוניים.
חבר לתחום הקרקס בשם קולו אור שיש לו מופע נפלא עבד על המופע שלוו 15 שנה אם אני זוכר נכון בגלל קללה דומה שהוטלה עליו.
כשמשלבים את הקללה הזו עם הקללה הנוספת "זה לא מספיק טוב, אפשר יותר טוב" החיים הופכים להיות מסע מורכב יותר.
הנה דוגמא קטנה של עכשיו:
אני עובד, כידוע לכולם, על מופע חדש שמתרחש כולו בסטודיו. זה יהיה מופע סולו שלי, עם הרבה עזרה בזמן אמת של הקהל.
העובדה שהמופע מתקיים במרחב קבוע שיש לי שליטה מלאה עליו מאפשר לי לעשות בו רעיונית דברים שאי אפשר לעשות במקומות אחרים שאני מגיע להופיע בהם.
אחד מהם הוא תאורה. רכשתי לטובת המופע (זה היה קשה רגשית, אבל עדיין לא הגעתי לרמה של הכנת גופי תאורה חכמים לבד - למרות שאני מתקרב) גופי תאורה שמאפשרים לי לשנות את האווירה בסטודיו.
בכל מופע שיש בו תאורה (למעט אצל קולו המדובר) יש גם תאורן. אבל זה נוגד את הדת המקוללת שאני חבר בה. אז לא יהיה תאורן. גם כי זה נוגד את הדת וגם כי זה הופך את כל עניין המופע לפחות כדאי כלכלית.
אז אם אין תאורן צריך למצוא פתרון לשליטה על התאורה, רצוי באופן אלחוטי, כי זה משאיר את חופש התנועה במופע.
לשמחתי הרבה יש בידי שלט אלחוטי שכזה. כפתור בשם "פליק" שמאפשר תקשורת אלחוטית עם הטלפון ומשמש אותי להעברת השירים במופע.
אז כל מה שצריך הוא רק מחשב, רצוי זול, שיאפשר לכפתור לתקשר איתו. צריך גם תוכנת תאורה שתאפשר לתכנת מצבי תאורה ואז צריך עוד תוכנה שתחבר בין כל התוכנות. הכל זה מוצאים שאם הייתי רוצה לקבל אותם בתור מוצר מדף הייתי צריך כנראה לשלם הרבה כסף שאין.
היום!!! בעזרת קלוד וג'מיני הצלחתי סוף סוף ללכת ברחבי הסטודיו ולשנות את התאורה ככה סתם כשבא לי, מכל מקום.
זה לקח המון המון המון זמן. המון טעיות ותקלות. כל דבר שעבד בדרך הצליח להפסיק לעבוד, לחזור לעבוד ואז להפסיק.
אני ממש אשמח אם תבואו בשבת הקרובה עם החברים והמשפחה לראות את הפלא הזה קורה, או מה שיהיה כיף אפילו יותר גדול לראות את זה לא קורה כי שוב משהו השתבש ולצפות באיש מתוסכל על הבמה.
תסכול של אחרים על במה זה דבר שכיף לצפות בו.

ועוד אחד שנכתב לפני המופע:
על המופע שמשווק את עצמו.
שנים רבות מספור אני מסתובב עם חוסר רצון לעסוק בכל צורה של שיווק עצמי. אפילו סלידה גדולה מכל צורה של שיווק.
הצד רודף הצדק שבי, חושב, במידה מועטה של צדק, שאין צורך לשווק מופע שהוא מעולה. הוא משווק את עצמו.
מפה לאוזן. מווטסאפ לווטסאפ.
אפילו לא נעים לי להגיד ללקוחות פוטנציאלים שאני חושב שהמופע שלי הוא אחד הטובים שיש לארצנו להציע. כי מי שם אותי במקום שבו אני יכול להגיד דבר כזה, אפילו אם זה מה שאומרים לי שוב ושוב אחרי כל ארוע.
היום בבוקר בדרך לרכבת, שם הורדתי את שתחייה, היא העלתה את הצורך בשיווק, אם אני רוצה שיבוא קהל לארוע הקרוב בשמבוקיה (היא בקיבוץ עין שמר למי שישאל את זה בתגובות).
אבל אני עם התנגדות פנימית חזקה. כבר פרסמתי פעם אחת באיזה קבוצת ווטסאפ אחת וכתבתי על זה פעם או פעמיים כאן, בפרופיל פייסבוק שלי שמקבל שניים וחצי לייקים על כל פוסט - ואם ארצה שיגיע לאנשים אני צריך לשים כסף על שיווק.
שלא יבואו אנשים, אני אומר לה. זה שיעור חשוב. אני צריך לקבל על הראש כדי להשתפר. אם לא יבואו אנשים, סימן שלא הגעתי עם המופע למקום שהוא צריך להגיע - המופע הכי טוב ומוצלח שאני יכול לעשות אחרי 30+ שנים של ניסיון להיות הכי טוב שאני יכול, כל פעם מחדש.
אבל אני רוצה מאוד שתבואו. כל אחד שקונה כרטיס מחמם לי את הלב.
ואם לא מסתדר לכם הפעם - אני מתכנן להעלות את המופע המתחדש ולכתוב על התהליך במשך השנה הקרובה פעם או פעמיים בחודש.
יצירת דד-ליין קבוע מביאה לשינוי. מזיזה את הספינה אט אט לכיוון שאני מדמיין אותה שטה. היא כבר ספינת תענוגות, אולי תגיע יחד אתכם לחוף סודי.
כזה שלא צריך שיווק, כזה שמדברים עליו בשקט בשקט כדי שלא כולם ידעו עליו ויבואו.
אבל תבואו, יש מספיק חול לכולם.
אגב, תוך כדי כתיבת הפוסט ביקשו שני חברים צדיקים קישור לפרסום של המופע. מי שישלח לי הודעה בווטסאפ שהוא רוצה גם קישור לשיווק יגלה בוודאי האם השקעתי בפרסום כזה.
ואנקדוטה אחרונה לסיום למי שהגיע עד לכאן:
אחרי חודשים רבים שבהם האתר שלי היה באוויר גיליתי להפתעתי הגדולה שאין בו טופס יצירת קשר ושגם לא רשמתי בשום מקום את מספר הטלפון שלי.